מאמא רילוקיישן: בולגריה

לפני שנה וחצי החליטו אפרת ובעלה לעשות שינוי בחיים. ארזו את ביתם ועברו לגור באזור מרוחק ופסטורלי בבולגריה. הילדים לומדים בבית, נהנים מהנופים הקסומים מסביבם, ומאד מאד מאושרים

מערכת MAMA KNOWS |

מרגש אותנו היום לארח במדור מאמא רילוקיישן מישהי שאנחנו המון זמן עוקבות אחריה, ותמיד רצינו לדעת עליה יותר. מדובר בצלמת ובלוגרית ששמה מוכר בפי כל מי שמנהלת בלוג לייפסטייל בישראל שמאז שעשתה רילוקיישן עם משפחתה לפני שנה וחצי לבולגריה (מקום הולדתו של בעלה) הפכה למוקד עלייה לרגל עבור צלמות מתחילות ונשים שרוצות ללמוד צילום שנוסעות אליה לסופ״ש נשי, מעשיר וחוויתי.

מוזמנות לשמוע את סיפורה מעורר ההשראה של אפרת לוזנוב או כפי שחלקכם מכירים אותה, הבלוגרית מאחורי my lovely mess.

שם: אפרת
גיל: 37
מקום מגורים: בולגריה
מספר ילדים: 2, בני 4.5 ו 7
עיסוק: צלמת

כמה זמן אתם חיים בבולגריה?
שנה וחודשיים

מדוע עברתם?
האמת שהיה מצב טכני שהדירה השכורה שלנו צריכה היתה להמכר במפתיע. וחשבנו שמישהו מאותת לנו שזו ההדמנות לעשות סוף סוף את מה שכל כך רצינו.

מה היה האתגר הכי גדול במעבר למדינה אחרת?
אנחנו משפחה מאוד סתגלתנית וזורמת. לא נתקלנו בקשיים גדולים מייד. הגענו לעיר הולדתו של בעלי, והמשפחה שלו עדיין כאן, אז הנחיתה היתה רכה ונעימה.

איך זה שינה אתכם כמשפחה?
האמת, שינה לחלוטין. הפכנו להיות המשפחה שחלמתי שנהיה. אנחנו מבלים את רוב שעות היום יחד, חווים חוויות שרק חלמנו עליהן בעבר, ומשתדלים לזכור שאפשר לחיות בתוך החלום שאנחנו יוצרים. איך שהוא הבנו שגבולות נועדו בשביל לפרוץ אותם, ואנחנו חיים במרחבים גדולים ללא גבולות. שום דבר לא מונע מאיתנו לחיות את היום יום כמו שמתחשק לנו.

איך זה להיות אמא בבולגריה ?
לצערי אני יכולה להגיד שאני לא מעורה בקהילה כאן. אנגלית היא לא שפה פופולארית כאן, ורוב התושבים לא דוברים אנגלית, אז קשה לי ליצור קשרים. אני מניחה שחיי ?האימהות זהים לאלו שבארץ, עם שינויים קטנים.

מה הכי חסר לך?
לעולם התשובה תהיה האוכל של אימא, ובכלל האוכל הישראלי. גם קצת חסר לי שאין כאן חנויות ספרים שוות, ובכלל אין ספרים באנגלית.

אם היית יכולה להביא דבר אחד מהארץ מה הוא היה?
kitchenaid, חד משמעית. כשהחיים סובבים סביב הבית, והמשפחה נמצאת בבית שעות רבות, יוצא שאופים המון. לצערי יש לי רק מיקסר ידני קטן, שעושה את העבודה, אבל זה ממש לא הקיטצ׳ין איד הוורוד החתיך שלי..

כתוב בבלוג שלך שאתם מלמדים את הילדים מהבית, ספרי לי על זה קצת
זה היה החלום שלי, עוד הרבה לפני שזה התחיל. לפני המעבר כולם שאלו שאלה אחת: ומה עם בית ספר? אז קודם כל יש כאן בתי ספר, ואפילו טובים, אבל מבחירה אני מלמדת אותם בבית. אני נהנית מהזמן הזה שלנו בבוקר, מהשיגרה שיצרנו לנו, מהתכנים שאנחנו לומדים, ובעיקר מההתבוננות בשניהם, הסקרנות הבלתי נגמרת שלהם, והדמיון העצום שהם פיתחו. אנחנו לומדים עברית חשבון ואנגלית. הילדים דוברים עברית ובולגרית באופן מלא, הגדול כותב וקורא עברית ודובר אנגלית מדהימה, ועכשיו מתחיל לכתוב ולקרוא, והקטנה בעקבותיו…

תוך כדי הלמידה אנחנו לומדים גם גיאוגרפיה, וזה הנושא המרכזי שלנו השנה. ספרי עיון אני מזמינה מאמאזון וספרי קריאה אני קונה יד שניה מסימניה (אתר ישראלי מומלץ), או מתפנקת לפעמים : בחדשים בביקורים בארץ. כל מי שמגיע יודע מה להביא. ספר.

מה הילדים עושים שם ביום יום? חוגים? דברים מיוחדים שאין בישראל?
הגדול בחוג טניס בקיץ (כי אין מגרש סגור ובחורף קר) . בשיעורי אנגלית. הקטנה בחוג ציור עם אבא כמעט כל יום. אנחנו רשומים לתוכנית און לין אמריקאית של חוקרים צעירים, שמספקת לנו חוויות מדהימות בטבע. מעבר לזה אנחנו עוסקים הרבה בלמידה עצמית, בעקבות הטיולים הרבים שלנו, ולמידה תוך כדי היום יום.

רגע קסום זכור במיוחד מאז שעברתם לשם?
כל כך הרבה, אין לזה סוף. קשה לבחור אחד. ובכל זאת אולי אחד דווקא מהשבוע האחרון. הילדים רצו לצלם סרט, מצאנו עבורם לוקיישן קסום בפארק קרוב לבית, עמוס בקיסוס שמטפס על עצים, על הסלעים, על החומה. הדנובה הציצה מאחורה, והם היו השחקנים. היה אושר גדול לראות איך הם עפים בדמיון שלהם וכמה שמחה וחופש יש סביבם.חזרנו הביתה לראות את הסרט, והתמוגגנו.. היה חשוב להם שהסוף יהיה טוב, אז כמובן שהנסיכה ניצלה.

המלצה על שני מותגים מקומיים:
אין ממש…. אבל בעצם, כמובן!! קלינקה, שהיא החברה הכי טובה שלי, והיא מקומית.

משהו שיש בבולגריה ואין בארץ?
עבורי זו הפשטות. וזו הסיבה שאני כאן. יש לנו כאן מרחבים עצומים, הרים, חוות, נהרות וימים ומלא חיות ותוצרת אורגנית. את כל זה לא היה לי אישית בסוג חיים שחיינו בישראל. אבל הפשטות, היא זו שכובשת באמת. מעבר לזה לא תהיה תשובה ממשית, כי מאוד קשה להתחרות עם תרבות השפע הישראלית. בארץ יש הכל.

דברים שיש בארץ ואין בבולגריה?
מלא דברים. מרשמלו לדוגמא, מיץ פטל ובמבה. אלו הדברים שממלאים את המזוודות של מי שמגיע לביקור. אנחו מנסים ודי מצליחים להתגבר על החוסרים הפיזים. העיר שאנחנו חיים בה היא עיר מאוד פשוטה, וקצת סגפנית. יש כאן מעט חנויות ובית קפה אחד. לומדים למצוא פתרונות יצירתיים, ואף פעם לא חסר לנו כלום באמת.

ספרי קצת על הסדנאות צילום שלך:
לפני שנה וחצי התחלתי בקונספט חדש של סוף שבוע נשי בבולגריה. הסו״פש מיועד לנשים בלבד, ובו אני מזמינה לכאן, לבולגריה, לכפר קטן בהרים קבוצה של נשים שמגיעות כדי ללמוד צילום, ללמוד על סטיילינג, לאכול אוכל בולגרי מעולה (שחמותי אחראית על החלק הגסטרונומי, ועושה את זה בהצלחה עצומה), ובכלל, זו חוויה מאוד מאוד אינטימית, נעימה, מלאה בחושים ויזואלים, והרבה הרבה מנוחה ומרחק מהיום יום התובעני בישראל. הסדנאות זוכות להצלחה עצומה, ואני כבר לקראת הסדנה ה-8 באפריל, שהיא כבר מלאה.

בעקבות הביקוש וההצלחה, אני תמיד בחיפוש אחרי ריגושים חדשים, וחברתי לשרון גור, ארכיטקטית ישראלית בעלת וילה נפלאה באגם קומו באיטליה. במאי הקרוב נערוך שם סדנה ראשונה, שתסוב סביב צילום כמובן, והמטבח האיטלקי הסופר פוטוגני וטעים… אין משהו שמרגש אותי יותר מהכנות לסדנה חדשה, ואנ נהנת מהתהליך כולו, מההכנות, מהסדנה, ובעיקר מכל הנשים המרתקות שמגיעות לחוות את זה יחד איתי. אני חושבת שזכיתי לקרוא לזה עבודה. הסדנאות האלו הן מה שמאפשר את האורח חיים הנוודי שאני כל כך מעריצה. לשבת במקום אחד זה לא בשבילי.. ובנוסף… מידי כמה חודשים אני מגיעה לארץ להעביר סדנה יומית מרוכזת, למי שלא יכולה להגיע לחו״ל ובכל זאת רוצה לקבל את הכלים הבסיסיים בצילום, ביום שכמובן עטוף בפינוקים, סטייל והרבה חברה נשית נפלאה..

אם נוסעים לטיול בבולגריה, מה הדבר האחד שאסור לפספס:
טרק שבעת האגמים, חד משמעית. מדובר באזור הרי רילה המדהימים. זה יכול להיות טרק יומי מעגלי שמתחיל בבוקר ומסתיים בערב. אפשר גם להפוך את זה לטרק ארוך יותר עם לינה בבקתות הרים, זה מה שאנחנו עשינו. אפשר לעשות אותו עם תינוקות במנשא, ולגבי הליכה, הייתצי ממליצה רק לילדים מגיל 4-5 שההורים יודעים שהם מסוגלים ללכת, וזו לא הפעם הראשונה בטרק. רוב הבקתות בטרק מאוד בסיסיות, עם מים חמים וחשמל ובשתיים הקטנות יותר בדרך אין, וזה לגמרי חלק מהחוויה. הנוף עוצר נשימה! שבעה אגמים קרחוניים בגובה 2000+ מטר זה ללא ספק מחזה מרהיב. שימו לב שאנחנו היינו שם ביוני ועדיין היה קר מאוד מאוד.. אז לא לשכוח בגדים חמים. תוכלו לקרוא עוד על הטרק בבלוג של אפרת כאן

טיפ לאמהות שחולמות על לעשות מעבר דומה ומפחדות:
אני הרפתקנית מטבעי, ושינויים לא מרתיעים אותי בכלל. אבל אני יכולה להבין את הלחצים של משפחות לפני מעברים. המלצה שלי: תזכרו שאתם בעצם יוצאים להרפתקה. יוצאים לחקור מקומות שסביר להניח שלא הייתם מגיעים אליהם אם לא הייתם אומרים כן. ומכל הזדמנות כזו, הרווח האישי והמשפחתי הוא עצום. וחוץ מזה, ילדים הרי אוהבים הרפתקאות, אז למה לא בעצם??

תודה אפרת שנתת לנו הצצה לחיים שלך והמון והשראה לקחת לשלנו. השמועה מספרת שבחודשים הקרובים תצאו להרפתקאה חדשה ומרגשת לא פחות.. מחכות לשמוע גם עליה

// למתעניינות: נשארו מקומות אחרונים לסדנת צילום בוילה באיטליה – האחרונה שתתקיים בזמן הקרוב. תוכלו לקבל פרטים נוספים כאן

 

Share:
החל ההרשמה לניוזלטר הסודי שלנו
מבצע הרשמה, נא להמתין